"אני מביא איתי מחויבות מוחלטת לתפקיד, מחויבות מלאה למשפחה, ערכי אהבת אדם ואהבת ישראל"

=
בראיון מיוחד ובלעדי ל , מספר תנ"צ בדימוס דובי יונג מבכירי המלחמה בטרור בישראל על המלחמה הנוראה ההיא, המלחמה שגבתה למעלה מאלפיים בנינו ובנותינו. תנ"צ בדימוס יונג, מצטרף לתמיכה במועמד לראשות העיר, עו"ד יובל לוי. השבוע שמענו את זיכרונותיו הקשים מהמלחמות ישראל, בהם לקח חלק, על החיים בצילם, על חייו כיום ועל התמיכה בלוי
=

=

מאת: אירית מרק

=
תנ"צ בדימוס יונג אות ומופת בעיני אלפי לוחמים בטרור במדינת ישראל, מהימ"מ, דרך היחידות המיוחדות, המוסד והשב"כ. מאז גיוסו לצה"ל ב-1968, עסק ועוסק בביטחון ישראל. בין היתר מילא שורת תפקידים בכירים במשטרת ישראל, ממאות המבצעים כלוחם וכמפקד, ממג"ב לתפקיד ראש אגף המבצעים במחוז תל אביב, כראש מחלקת הדרכה במטה הארצי אחראי לכל נושאי ההדרכה של המשטרה, מי שהקים ופיקד על מטה הכוחות המיוחדים – מנחה המקצועי של 23 יחידות ואלפי לוחמים בנושאי טרור, יועץ בכיר לשר הבט"פ ולמפכ"ל, חמש שנים נציג משטרת ישראל במטכ"ל ובחמ"ל משרד הביטחון, משתתף קבוע בהערכות מצב שר הביטחון. כיום משמש תנ"צ דימ. יונג כחבר הפורום לביטחון אבטחה בישראל, מתנדב כמנהל מערך השליטה של משרד הבט״פ בחרום, חבר לשעבר בצוות ניהול משברים שליד משרד רוה״מ, שניהל את מגמת ביטחון אבטחה וביטחון פנים במרכז הרב תחומי בהרצליה.

שלום דובי, יום כיפורים בפתח, ולך יש זיכרונות, איך הכל החל ולאן זה לוקח אותך. ספר על מה עשתה לך מלחמת יום כיפור?

"האזעקה הפותחת את מלחמת יום הכיפורים תופסת אותי בבית הכנסת. ברגע אחד שלוות החג מופרת על ידי סירנות המלחמה. הנשמה מבקשת סליחה מבורא עולם, אך הגוף דרוך למלחמה המכה בנו בהפתעה, שוב אני נזעק להגן על עם ישראל וארץ ישראל. גם ערב יום הכיפורים הזה אני חש תחושה דומה. הפעם המלחמה היא אזרחית, היא על הבית של כולנו.
"ברמה האישית מלחמת יום כיפורים הייתה עבורי, תחילתה של טראומה הנמשכת עד היום. באנו אליה בתפיסה זחוחה, של כוחי ועוצם ידי הביאו אותנו לניצחון הגדול על הערבים. אלא שבפועל נתפסנו בה עם המכנסיים למטה. זה קרה אז, זה קורה היום. יש לנו כעם וכמדינה המון כוח, אבל איננו מצליחים אמש לסכל פיגוע בצומת גוש עציון על ידי ילד זב חוטם, עם סכין מטבח סטנדרטית. על כן יום הכיפורים הבא עלינו לטובה, צריך להיות עבור כולנו יום לחשבון נפש לאומי, חשבון נפש עירוני וחשבון נפש אישי".
"כל השנים אני איש ביטחון, מאז גיוסי לצה"ל ועד עצם הימים האלה. רוב השנים הללו אני מכהן בתפקידים בכירים. אבל, המלחמה באוקטובר 73, תופסת אותי כמילואימניק. אני ממלא בה תפקיד משני לכאורה. אנחנו יורדים לסיני לאבטח את שדות התעופה של ישראל במרחב שלמה. אנחנו מתרוצצים למנוע פגיעה קרקעית במטוסים ובמתקנים, ומצטמררים למשמע הדיווחים מגדות התעלה ומרמת הגולן. אלפי הרוגים, רבבות פצועים.
"ההפתעה עצומה. תחושה של יום הדין, תרתי משמע. כאיש מאמין בייעודו של עם ישראל כעם נבחר, אני נבוך. אני מבולבל. המחשבות שם הולכות אחורה, עד לשואה. אמא הרי באה מגרמניה, ברלין. אבא בא מצ'כיה. שניהם הספיקו לעלות ארצה בזכות חוכמת הוריהם שחזו את השואה והצילו עצמם, כששישה מיליון אחינו נרצחו בידי הנאצים ושותפיהם בני העוולה. מלחמת יום הכיפורים הזאת אני מבין שצבא הגנה לישראל, מתקשה לעמוד בפרץ, עד שאנו מצליחים בדי עמל להפוך את הקערה על פיה".

אני מניחה שיצאת מהמלחמה הזאת עם תובנות, משם ניהלת אחרת גם את החיים האזרחיים שלך. שם באמת החל הפרק הביטחוני של חייך.

"מהמלחמה הזאת יצאתי בלא פצעי גוף, אך עם שריטות עמוקות בנפש. שם קיבלתי החלטה – גורלי יהיה קשור לביטחון ישראל. זאת מחויבותי לעם שלי. זאת שליחותי בשם כל קורבנות עם ישראל מאז ומעולם. זה הייעוד שלי, כי אם אין אני לנו – מי לנו. אני משרת את ביטחון ישראל על הגבולות, את ביטחון ישראל נגד הטרור, בארץ ובחו"ל. גם בעצם הימים האלה, אני בוחן הצעה לשמש בתפקיד בכיר מאוד במערך הנוגע לביטחון ישראל. אני יודע שעם ישראל חי על חרבו, לא רק הצבאית, אלא גם האזרחית".

הסבר.

"בערב יום הכיפורים התשע"ט אנו ניצבים מול התלבטות אזרחית לכאורה. מי ישמש כראש העיר שלנו בכפר-סבא. אני מאמין שזאת התלבטות מהמעלה הראשונה שמשמעה ביטחון האזרחים, מלחמה על מי אנחנו, איך אנחנו נראים, מה אנו משאירים לילדינו, מה אנו מותירים לנכדינו כאן. בידינו להכריע אם אנו כחברי הקהילה מותירים אחרינו מערכת שלטונית מקומית העוסקת באינטרסים אישיים? בצרכים פרסונליים של המנהלים אותה? בנדל"ן? בחינוך שלא על פי ערכי המולדת שכפר סבא הייתה בו אבן יסוד בן 115 שנים?
"כמי שמאמין שהדברים מתחילים מהבית, אני סבור שאולי אפשר אחרת. זה הלקח האזרחי שלי מיום כיפורים הנורא של 73. הערכים באים מכאן, מהדרך בה מנוהלת הקהילה שלך, העיר שלך. אחריות אישית, אחריות ציבורית, ערבות הדדית, שליחות, ניקיון כפיים, טוהר מידות, יושר ויושרה, איכות, מצוינות, מקוריות, ראיית עתיד. מכיוון שכך החלטתי בבחירות אלה, לצד עיסוקי הרבים כאיש מערכת הביטחון בעבר ובהווה, להציג עמדה. לקבוע סולם ערכים. למסור לדורות הבאים את לפיד המורשת הערכית, אותה הוביל עם ישראל מדור לדור. על כן עלינו לבחור באדם הנכון שיאחז בלפיד, עבור תושבי העיר כפר סבא.
"יובל לוי ראש העיר הבא, חברי אברהם ממה שיינפיין סגנו, וד"ר ענת קלומל צוייג, מנהיגה טבעית בת העיר המובילה את הדור הצעיר בדרך הנראית לנו הנכונה לאזרחי העיר. זאת שלישייה מובילה את העיר שלנו, כי היא מביאה עמה את הביטחון האזרחי שלנו. ניהלתי איתם שיחות, עמוקות. דווקא כמי שחווה מצבים רבים של חיים ומוות, שראה את מדינת ישראל כמעט מיום היווסדה, אני מאמין שהם המנהיגים שישימו את האינטרס שלנו האזרחים מעל לכל אינטרס זר. הם אלה שיכולים לקחת את כפר סבא קדימה בעשור הבא".

איש ביטחון רב מעש כמוך חייב לבוא עם רקע, האמון והאמונה נשמעים כמובילים אותך בחיים. מי אתה, איפה גדלת?

"נחזור קצת אחורה. נולדתי בבילינסון ב-1950, הצעיר בין שניים להורי אסתר ויוסף יונג, ואח לגדעון המבוגר ממני ב-11 שנים. גדלתי ברמת גן בשכונת תל גנים, למדתי בבית הרא"ה גם ביסודי וגם בתיכון. ההורים עלו לפני "פרוץ" המדינה מצ'כיה ומגרמניה. דוב יששכר יונג, אבא של אבא, היה איש אמיד בצ'כיה. כאשר קצצו חצי מזקנו, כששב מבית הכנסת בשבת, הבין את מלוא חומרת המצב. הוא הודיע לרב שהוא עולה לישראל עם כל משפחתו. הוא אמר לו שעכשיו הם בדרך להוריד לו את הראש. המשפחה על ארבעת ילדיה עלתה ארצה וייסדה את כפר חסידים.
"הסבא והסבתא מהצד השני אברהם וברכה לבקוביץ', באו מגרמניה, היה להם מפעל מברלין. במקום שבו עמד המפעל, אלכסנדר פלאץ 17, עומד היום סופרמרקט ענק. המפעל ייצר רהיטים מעוצבים, ענתיקה. זאת הייתה משפחה מבוססת. אמא אלופה בקפיצה למים ותלמידת אמנות, נזרקה משני המקומות לאחר עליית הנאצים לשלטון. האיתות היה ברור. מי שראשו על כתפיו עלה לפלסטינה. אמי עלתה ראשונה, פגשה את אבי, ואחריה באה המשפחה. אבל הם סבלו בריאותית מהחום ועברו לאנגליה.
"גדלתי כילד טוב רמת גן. למדתי מחשבים בבית ספר התיכון הרא"ה. הייתי תלמיד בינוני. כשהתגייסתי לצה"ל ב-1968, נחשבתי ספורטאי מועדף בקליעה למטרה, כחבר נבחרת ישראל. הייתי חניך של קהת שור הי"ד, שנרצח על ידי מחבלים פלסטינים באולימפיאדת מינכן ב-1972. כשהתגייסתי, השתוללה מלחמת ההתשה. חיילים שלנו נפגעו על תעלת סואץ ובבקעת הירדן. ידעתי שאני צריך להיות שם. התעקשתי להיות שם. יכולתי להועיל, היה לי ברור. דרשתי והגעתי לשטח ולחמתי לראשונה בעולם הצלפים הצבאיים".

לאורך שנותיך במערכת הביטחון בישראל, צברת חוויות רבות אני מניחה. תוכל לספר על אירועים ועל דרכך למען ביטחון עם ישראל?

"באחד המקרים בשנים הללו, פעלנו בארץ המרדפים בבקעת הירדן. היה שם כוח שלנו, שכל יום היה חוטף אש צלפים, היו לנו הרוגים ופצועים. יצאתי לסיור שכבתי בשטח יומיים ומשהו לא מסתדר לי. אני מזהה את החפיר בו מתמקם צלף האויב. אני מבקש מהמח"ט להתמקם סביב בנקודות מפתח, נכנס למארב ומחכה. רואה את הצלף היריב בא על אופניים, רובה צלפים על הגב. מחנה את האופניים במטע ונשכב מוסווה תחת לשיח. אני מכין את כולם לירי, ואני יוצא ונעמד מולו, למשוך את האש. הוא יורה, מזל שפגע מתחתי. נתתי פקודה, והם פיזרו אותו לכל עבר.
"זה היה בהתשה, זה היה במלחמת יום הכיפורים. הערכים של שמירה על המולדת הם אלה שמובילים את דרכי גם במלחמת לבנון הראשונה ומאוחר יותר במלחמת לבנון השנייה. בתפקידים שונים, בזירות שונות. אני מביא איתי מחויבות מוחלטת לתפקיד, מחויבות מלאה למשפחה, ערכי אהבת אדם ואהבת ישראל. לכן אני שוב מופתע ב-4 בנובמבר 1995, ליל רצח יצחק רבין ז"ל. שוב אכזבה נוראה מלאן התדרדרנו. אני זוכר עלבון צורב על פריצת המעגל ראשון של אבטחה של ראש ממשלת ישראל. זאת שריטה שהותירה בי צלקת עד עצם היום הזה".

המלחמה בטרור היא עולם מלא בפני עצמו. זה עולם שרוב הזמן אינו חשוף. איך אתה משתלב בו? מה התפקידים שמילאת?

"ככלל, העולם בו אני פועל עשרות שנים – הוא עולם המלחמה בטרור. זה התרחש בכל הגזרות, מרצועת עזה, דרך חברון ועד לבניין האו"ם בניו יורק, נאט"ו, במזרח אירופה  ובאפריקה. בעזה פעלתי במחנות הפליטים במרכז הרצועה, באיתור קיני מחבלים, סיכול פיגועים ושמירת הסדר הציבורי מול המון הערבים.
"בחברון, בין המתיישבים היהודים לבין הערבים, מיד לאחר חלוקת חברון בתוך מצב נפיץ ורגיש עד אין קץ. ראש מטה הכוחות המיוחדים של משטרת ישראל ולבסוף, מועמד פוטנציאלי לראשות הוועדה למלחמה בטרור העולמי, על יד מועצת הביטחון של האו"ם בניו-יורק, משרה שלא יושמה כי הייתי ישראלי.
"הובלתי תובנות ישראליות מהמלחמה בטרור כאן, לכל הפינות בעולם. אני חבר בICT, ראשי תיבות לשם המכון לחקר המלחמה בטרור במכללה הבין תחומית בהרצליה, מאז שנת 2000 ועד היום. שם אני משתתף במחקרים כמו מחקר עמוק בנושא התיעוד הביומטרי במלחמה בטרור ובעולם הפלילי. מחקר מרתק נוסף הוא בנושא הרדיקליזציה האסלאמית בת ימינו והשפעותיה על העולם. גם מאז השתחררתי אני עוסק ברצף בביטחון הלאומי בישראל, כחבר במרכז ניהול משברים לאומי. כן אני מתנדב בניהול המערך המבצעי של המשרד לביטחון הפנים בחירום".
=

=

תנ"צ יונג, ספר על המשפחה, איך הם מתמודדים או משתלבים באורח החיים של לוחם בכיר במערכת המלחמה בטרור האסלאמי?

"אני נשוי בשנית ללידיה, יועצת לנושא סחר בינלאומי ברכיבים אלקטרוניים, מלמדת שיטת ימימה וחשיבה הכרתית, קבלה וחסידות. הגעתי אתה לכפר סבא ובנינו כאן משפחה. היא באה עם שני ילדיה, שמותיהם, שחף בן 31, נשוי ואב בדרך, תכשיטן. אלון הבן השני, בן 26, גם הוא נשוי ואב לילדה, מייצר מוסיקה אלקטרונית בנישה ייחודית. מצליח, מופיע הרבה בברזיל, במקסיקו.
"הבכור לילדי הביולוגיים הוא ניב בנימין שנולד באוגוסט 1973, חודשיים לפני יום הכיפורים, היום אב לשבעה ילדים. הבת השנייה רינת מוסקל, נשואה אם לשניים, חיה בקיבוץ יראון מלמדת על החקלאות הישראלית המסורתית. השלישית, ליאור פליישמן, נשואה ואם לשניים, מתל-מונד, סיימה עכשיו תזה לתואר שני, ומתכוננת לדוקטורט שיעסוק בחינוך עתידני. משפחת גדלה בצל אירועי הביטחון, כי נכחתי בכל פיגוע שהתרחש בארץ שלנו מאז 1995- 2015".
=

=

ביטחוניסט כמותך מבקש ערב יום הכיפורים הזה לחבר בין מלחמות עם ישראל לבחירות האזרחיות בכפר סבא. איך הדברים האלה מסתדרים יחד?

"הישרדותנו כעם, כחברה, כעיר וכקהילה, תלויות בחוסננו האזרחי תלויה בערכים שלנו. במה שאני עושה בחיי הפרטיים, עם הסובבים איתי, בבית שלי, בשכונה שלי בעיר שלי. ברגע שאתה בוחר ראש עיר שמייצג את הערכים האלה של מנהיגות ישרה, טהורה, נקיית כפיים, חוזה פני עתיד, מאמינה בקהילתה ובזכותה באיכות חיים, הכוח האזרחי שלנו עולה. הכוח האזרחי שלנו נותן לנו יכולת הישרדות לאומית, מעניק לעם ישראל את החוסן להתמודד עם מה שלפניו. מכאן הקשר.
"שוחחתי עם יובל לוי בעניין וגיליתי אדם משכמו ומעלה, המחבר בין כפר סבא לערכי ישראל, בין ענייני התושבים כאן לעניין הלאומי. הוא דיבר על כך שחברה ערכית המייצרת מנהיגות ואזרחים ערכיים, הם הביטחון של כפר סבא. כמו אני מאמין שחברה שכזאת תביא תושבים חדשים לעיר, תמנע בריחת הצעירים ממנה, תמשיך לנהל מדיניות תומכת בוותיקי כפר סבא, תביא פעילות כלכלית עסקית פורחת ותהפוך את עירנו למקום של גאווה לתושביו בפרט ולישראל בכלל.
"אני מאמין שיובל לוי, ממה שיינפיין וד"ר ענת קלומל צוייג, יחד עם יתר חברי תנועת תפו"ח אליה הצטרפתי, מחזיקים בערכים אלה שהם הערך המוסף שלנו כחברה. מעבר לכך אני מאמין שהם מכירים לפני ולפנים את העיר מחברותם במועצה ושירותם כנציגי הציבור. הם אינם זקוקים ל-100 ימי חסד וגם לא לשבוע. הם מיד יחלו בעבודת ניהול העיר, בלא גמגומים".

תת ניצב דובי יונג, מבכירי לוחמי ישראל בטרור, תודה על הראיון, כתיבה וחתימה טובה.

"תודה לך אירית, תודה ל"השרון פוסט". שתהיה לכל תושבי כפר סבא ולעם ישראל כתיבה וחתימה טובה".

אמן.

=
דובי עם לוי ושיינפיין

תגובה אחת בנושא “"אני מביא איתי מחויבות מוחלטת לתפקיד, מחויבות מלאה למשפחה, ערכי אהבת אדם ואהבת ישראל"

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s